פסק-דין בתיק ע"א 003054/01

ערעור על החלטות כב' הרשמת א' דובסקי מבית משפט השלום בת"א, אשר הורתה על מחיקת התנגדות לביצוע שטר שהוגשה על ידי המערער והורתה על המשך ההליכים בתיק ההוצל"פ.

מחיקת ההתנגדות היתה משום אי התייצבותו של המערער במועד הקבוע לדיון ולחקירה על תצהירו. יש לציין כי באת כוחו של המערער התייצבה באותו דיון.

בהמשך - הגיש המערער בקשה לביטול ההחלטות הללו, אך על פי המלצת הרשמת, לטענתו, נמשכה הבקשה.

המערער הגיש בשעתו התנגדות לביצוע השיקים הנחזים להיות משוכים על ידו. בתצהירו התומך את ההתנגדות טען, כי השיקים הללו נגנבו ממנו על ידי בנו והוא עצמו "כלל לא חתום על השיק".

לישיבת בית המשפט שנקבעה ל-11.7.01 התייצבה כאמור באת כוחו עו"ד בורודיינסקי ויקטוריה והמערער עצמו לא התייצב.

באת כוחו לא יכלה לתת לבית המשפט כל הסבר לאי התייצבות המערער באותו מועד. וכך מצינו בפרוטוקול הדיון מאותו תאריך "... המבקש היה צריך להתייצב ומסיבה לא ידועה לא הופיע אני מבקש להתחשב". (ההדגשה איננה במקור)

בהחלטתה קבעה כב' הרשמת כי לאחר המתנה של כ-50 דקות "ומאחר והמבקש לא טרח להודיע דבר לבית המשפט ואף לבאת כוחו אין כל הסבר על הסיבה שלא התייצב לדיון דהיום לפיכך הנני מורה על מחיקת הבקשה". (ההדגשות אינן במקור).

כן ציינה כב' הרשמת כי המערער יוכל להגיש בקשה לביטול ההחלטה במידה " ותהיה לו סיבה מוצדקת מגובה במסמכים לעשות כן".

ב-1.8.01 הוגשה בקשה לביטול ההחלטה הנ"ל. בתצהירו של המערער נטען כי הסיבה לאי התייצבותו היתה: "הנני אטען כי לא ידעתי על מועד הדיון הנ"ל".  (ראה סע' 6 של התצהיר).

לבקשה לא צורף כל מסמך המעיד על מכתבים שנשלחו לכתובת המערער וחזרו לשולח מבלי שנמסרו לו, לא צורף גם תצהירה של עורכת הדין באת כוחו שיבאר כי ניסתה ליצור עימו קשר בתכתובת  וכן בהודעות טלפוניות ולא הצליחה ליידע אותו על מועד הדיון.

כמו כן עולה תמיהה מדוע לא מסרה לבית המשפט כבר במועד הדיון ב-11.7.01, כי לא הצליחה ליצור קשר כלשהו עם מרשה, ומסיבה זו לא התייצב בבית המשפט.

ב-14.10.01 במועד שהיה קבוע לשמיעת הבקשה לביטול ההחלטה מיום 11.7.01, חזרה בה ב"כ המערער מבקשה זו והודיעה כי תגיש ערעור על אותה ההחלטה. הוא הערעור נשוא הדיון.

נציין כבר כאן כי ההחלטה הדוחה את ההתנגדות  בגין אי התייצבות המערער, ניתנה במעמד הצדדים ולא בהעדר שכן באת כוחו של המערער היתה נוכחת ושלוחו של אדם כמותו.

המערער אינו נותן הסבר ראוי לאי התייצבותו בבית המשפט. בתצהירו התומך את הבקשה לביטול ההחלטה נטען:- "הנני אטען  כי לא ידעתי על מועד הדיון הנ"ל". סתם ולא פרש.

רק בתצהיר מאוחר יותר מיום 09.09.01 התומך את הבקשה לעיכוב הליכי הוצל"פ. נרשם כי " ... מסיבות טכניות בלבד לא התייצבתי לדיון".  (ראה סע' 4 לתצהיר). וכן טוען הוא בהמשך כי באת כוחו "... למרות כל הנסיונות ובין היתר שליחת מכתבים, לא הצליח ליצור קשר עימי". (ראה סע' 5 ו-6).

ההתנסחות הנ"ל איננה מספקת כדי להצדיק אי התייצבות בבית המשפט במיוחד שלא צורפו מסמכים ראויים ולא פורטו איזה נסיונות נעשו וכשלו, מלבד שליחת מכתבים.

כן היה עליו לצרף את העתקי המכתבים שנשלחו אליו לאיזה כתובת, באלו מועדים וכיוצ"ב.

מכאן שלא הונח לפני בית המשפט היסוד הראשון הנדרש מטעמו של מי שמערער על דחיית בקשתו בשל אי התייצבותו.

אין עימנו ספק כי המערער זלזל בבית המשפט ובהחלטותיו וגרם טרחה לצד שכנגד ובזבוז זמנו של בית המשפט העמוס לעיפה.